1. דף הבית
2. מאמרים
3. דו"ח הוועדה לבחינת ענף הביטוח – להכיר בהוצאות של ביטוח סיעודי פרטי

דו"ח הוועדה לבחינת ענף הביטוח – להכיר בהוצאות של ביטוח סיעודי פרטי

בחודש יולי 2017 הגישה הוועדה הציבורית לבחינת ענף הביטוח שהוקמה כשנה קודם לכן את מסקנותיה.

הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח, הוקמה על ידי סוכני הביטוח ובראשה עמד השר לשעבר גדעון סער.

להלן נתמקד בהמלצותיה בתחום הביטוחים הסיעודיים

כידוע, בשנים האחרונות, עם כניסתם של הביטוחים הסיעודיים כמעט לכל בית בישראל, גברה גם המודעות הציבורית לנושא. הפרסומים הרבים בכלי התקשורת על דחיית תביעות הביאו את המפקחת על הביטוח לעדכן חוזרים בתכיפות גבוהה מבעבר ולנסות למצוא דרכים שיקלו על החוסכים לממש את זכויותיהם ולהבהיר את הכללים בנדון.

במקביל גם הפך האגף במשרד האוצר לרשות שוק ההון והביטוח וזו יצאה עם דוח שנתי הנוגע לשביעות רצון המבוטחים מחברות הביטוח הנקרא מדד השירות, דבר שגרם לחברות הביטוח מוטיבציה להשתפר בשירות הלקוחות שלהם ובתחומים נוספים שנבדקו- לרבות בתחום דחיה/ קבלה של תביעות סיעוד.

כאמור, גם לשכת סוכני הביטוח הרימה את הכפפה ופרק שלם בדו"ח עוסק בביטוח הסיעודי שקיימים בו לא מעט כשלים הפוגעים באלו שנזקקים לממש אותו. 

ביטוח סיעוד ממלכתי חובה

חברי הועדה ממליצים על יצירת רובד ביטוח סיעודי ממלכתי בחקיקה שיעניק ביטוח סיעוד בסיסי לכל אזרח בישראל בגובה 3,000-4,000 ש"ח בחודש. 

להכיר בהוצאות של ביטוח סיעוד פרטי

הוועדה קראה לממשלת ישראל לבחון הכרה בהוצאות בגין תשלומי סיעוד ובגין פרמיית ביטוח סיעודי כהוצאה מוכרת, במסגרת תקציב שיוגדר, בדרך דומה לנעשה במקרי אבדן כושר עבודה. לטעמם של חברי הועדה, הכרה כזאת תעודד מבוטחים פרטיים ומעסיקים לרכוש ביטוחי סיעוד כחלק מן ההגנה הסוציאלית הכוללת למבוטח ולמשפחתו.

על פי הפרסומים, בפני הועדה הופיעו בין היתר: שר הרווחה חיים כץ, שר הבריאות ליצמן, המפקח על הביטוח לשעבר פרופ' עודד שריג, יו"ר חברת הביטוח הראל, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ד"ר גיא רוטקופף, יו"ר ועדת בכר לשעבר ויו"ר דיסקונט יוסי בכר, מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור יוסף, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה רועי מימן, ועוד מומחים בינלאומיים בתחום הביטוח, ביטוחי משנה וכן נציגי איגוד לשכות סוכני הביטוח באירופה.

תרצו ללמוד עוד על תביעות ביטוח סיעודי? באתר שלנו תמצאו מידע רב הנוגע לדרך לממש את זכויותיכם.

לנוחיות לקוחותינו, העתקנו לכאן את הדו"ח המלא של הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח.

נביא כאן את ממצאי הוועדה והמלצותיה בנושא ייחודיות הביטוח הסיעודי

לביטוח הסיעודי מספר מאפיינים המייחדים אותו משאר סוגי הביטוח:

1. קושי בהגדרת "אירוע הביטוח" - לכאורה, לכול מובן מהו אדם סיעודי. בפועל, קשה להגדיר מתי הופך אדם לתלוי בזולתו, ובאיזו דרגת תלות הוא מצוי. קביעת הסיעוד תלויה בהערכה סובייקטיבית של יכולות תפקודיות, דבר שמביא לשורה של בעיות במימוש זכותו של האדם הסיעודי לסעד ביטוחי. העובדה שהגדרת "אדם סיעודי" אינה אחידה בקרב הגורמים השונים מוסיפה עוד יותר לחוסר הבהירות.
   

   חברות הביטוח ניסו לבנות מדד אובייקטיבי, הכולל את בחינת יכולת האדם למלא שישה סוגי פעולות יומיומיות - Living Daily of Activities - ADL: 

   • קימה ושכיבה
   • ניידות
   • יכולת להתלבש ולהתפשט
   • אכילה
   • רחצה
   • שליטה על ההפרשות

    אם הוכח שאדם אינו יכול למלא שלוש מהפעולות הללו )ובמקרים אחרים - שתיים מהן(, הוא ייחשב "סיעודי" ויהיה זכאי לתגמול הקבוע בפוליסה.

   גם הגדרת "תשישות נפשית" שבפוליסות עמומה ומעוררת מחלוקת:"פגיעה בפעילותו הקוגניטיבית של המבוטח וירידה ביכולתו האינטלקטואלית, הכוללת ליקוי בתבונה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך ו/או קצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן, הדורשים השגחה במרבית שעות היממה, עפ"י קביעת רופא מומחה בתחום, ושסיבתם במצב בריאותי כגון אלצהיימר, או בצורות דמנטיות שונות" המוסד לביטוח לאומי הוסיף לבחינת הזכאות גם את הערכת הצורך בהשגחה אישית מתמדת ובדיקה אם התובע מתגורר לבדו. כל בחינה כזאת מוסיפה לנבדק "נקודות" הקובעות את זכאותו. הבדיקות האלה סובייקטיביות, וקיומן גורם לא פעם לביזוי הנבדק, שנדרש "להוכיח" שהוא סיעודי.

2. .התמשכות אירוע הביטוח - סיעוד אינו דווקא אירוע מיידי, פתאומי או מוגדר בזמן. פעמים רבות מצבו של האדם מידרדר למצב סיעודי במהלך תקופה ארוכה, ופעמים אחרות )כמו במקרה של תאונה (הוא מתרחש מיידית. גם משך קיומו של המצב הסיעודי עשוי להשתנות באופן קיצוני: מסיעוד הגורם למותו המהיר של החולה, ועד סיעוד ממושך, רב שנים, שאין בו שינוי משמעותי לאורך תקופה ארוכה. במקרים אחרים עשוי אדם סיעודי להבריא. נוצר אם כן צורך במעקב ממושך מצד המבטח, וקושי בחישוב תוחלת עלותו של הביטוח הסיעודי.

3. .הסיכון הדינמי שבסיעוד - תוחלת חייו של אדם סיעודי שאין לו מקורות כספיים מתאימים (כמו ביטוח סיעודי ראוי) קצרה משמעותית מתוחלת חייו של אדם סיעודי שיש לו די כסף. במילים אחרות, עצם קיומו של ביטוח סיעודי מאריך את תקופת הפיצוי הסיעודי!
   מצב כזה, הנקרא "סיכון דינמי", מקשה מאוד על חברת ביטוח מסחרית להעריך נכונה את מחיר הביטוח הנדרש, וגרוע מכך - הוא יוצר קונפליקט עסקי פנימי: לחברת הביטוח "לא כדאי" לאשר תשלום פיצוי למבוטח סיעודי, מכיוון שבכך היא עלולה להאריך את תקופת הסיעוד שלו ואת התקופה שבה תידרש לתשלום הפיצוי.

4. .הגידול המתמיד בעלויות הסיעוד - במהלך תקופת הסיעוד עשויות לחול התפתחויות ברפואה, בטכנולוגיה וגם בתפיסת זכויותיו של הסיעודי, אשר יגדילו את עלות הטיפול במהלך הסיעוד עצמו. אנשים סיעודיים שבעבר נגזר דינם למות בהעדר אמצעי להארכת חייהם, ייתקלו בעוד ועוד פיתוחים והמצאות העשויים להאריך את חייהם. אנשים אלה יעשו כמובן הכול כדי להשיג כל אמצעי להארכת חיים, ועלות הסיעוד תתייקר. לאורך השנים הרעו חברות הביטוח את תנאי הפוליסות וצמצמו את היקפן, מתוך חשש גובר לאי יכולתן לעמוד בעלויותיו.

5. .פרדוקס גיל הרכישה - עלותו של ביטוח סיעודי זולה מאוד בגיל צעיר - ויקרה מאוד בגיל מבוגר, שבו הסיכוי למימוש גבוה מאוד. אדם צעיר ההופך לסיעודי עלול להישאר במצב זה שנים רבות, ועלות הסיעוד שלו תהיה גבוהה ביותר, אך המודעות לצורך בביטוח סיעודי בגיל צעיר נמוכה מאוד, ומספר הרוכשים נמוך בהתאם. ענף הביטוח לא השכיל לשכנע אנשים צעירים לרכוש לעצמם ביטוח סיעוד ארוך טווח.

6. .הפרדוקס הבין־דורי - משפחתו של האדם הסיעודי ניצבת בפני דילמה כלכלית ומוסרית: בתמיכתם הכספית בדור ההורים, הם צורכים ומכלים את ירושת דור הבנים. כיום נמדדת זכאותו של חולה סיעודי לסיוע מטעם המדינה גם בהקשר למעמדו הכלכלי, ובמקרי אשפוז - גם בהקשר למעמדם הכלכלי של ילדיו. שר הבריאות, יעקב ליצמן, כינה גישה זאת "שוד לאומי", ותהה "באיזו חוצפה נכנסת המדינה ליחסיו של הזקן עם ילדיו?!"
   כל אלה מקשים על מציאת פתרון ביטוחי פשוט במסגרת פוליסות חברות הביטוח, ולכן נדרש טיפול רב מערכתי. רב רובדי ורב תחומי בהבטחת צורכי האדם הסיעודי בישראל.

משבר הביטוח הסיעודי בישראל

החל ב־1989 ובמהלך השנים שחלפו מאז, מכרו חברות הביטוח פוליסות ביטוח סיעוד בהצלחה מעטה. פוליסות אלה, המכונות "פוליסות פרט", לא נמכרו בהצלחה לצעירים - עקב חוסר המודעות שלהם, ולמבוגרים - בגלל העלות הגבוהה. הפתרון שמצאו חברות הביטוח הוא יצירת "פוליסות קבוצתיות": פוליסות המבטחות קבוצות גדולות של אנשים בגילאים שונים. הפוליסות נמכרו בדרך כלל לקבוצות עובדים המאוגדים במקום עבודה, או בקבוצות רכישה, לתקופות שונות - לרוב 3 עד 5 שנים.

לפוליסות אלה שני מאפיינים:

• צעירי הקבוצה מסבסדים את המבוגרים בקבוצה.
• כוח הקנייה של קבוצות אלה ושל ועדי העובדים שייצגו אותן הוריד את מחירי הביטוח, לעתים למחירים בלתי ריאליים.

מחיר הביטוח, יחד עם ההתחייבות קצרת הטווח שהעניקו חברות הביטוח למבוטחיהן בביטוח הסיעודי הקבוצתי, הביאו את הממונה על שוק ההון לשעבר, פרופ' עודד שריג, בשלהי כהונתו, להקפיא את עריכת הביטוחים הסיעודיים הללו, אך להותיר את הקיימים. כפי שהעיד פרופ' שריג בפני הוועדה: "לא ביטלתי את הביטוחים הקבוצתיים הסיעודיים - הקפאתי אותם. מה שאמרתי הוא שהמודל שהיה קיים הוא בעייתי".

הממונה שהחליפה את פרופ' שריג, הגב' דורית סלינגר, הורתה לבטל גם את הפוליסות הקיימות מבלי שניתן פתרון למבוטחיהן. ערב החלטתה היו מבוטחים בביטוחים אלה כ־2.1 מיליון בני אדם. 240 אלף מהם, בני 60 ומעלה, מצאו את עצמם באופן מיידי ללא כיסוי סיעודי לאחר ששילמו עבור כיסוי כזה במשך שנים רבות. בחלוף הזמן ייפלטו מן הפוליסות הקבוצתיות מאות אלפי מבוטחים, מבלי שיהיה להם תחליף ביטוחי הולם. חלפו כשנתיים ממתן הנחיית הממונה לבטל את פוליסות הסיעוד הקבוצתיות, ופתרון טרם נמצא. כפתרון זמני, ועקב איומי השביתה של ההסתדרות הכללית, הסכימה הממונה להאריך מספר פעמים את מועד כניסת הוראתה לתוקף. למרות הבעייתיות שבהסדרים הקבוצתיים, לא נכון היה לבטלם מבלי להכין חלופה ראויה. הביטוח הסיעודי בישראל נמצא במשבר עמוק, וטרם הוצג לו פתרון ראוי. 

סיעוד אינו רק בעיה ביטוחית

הנטייה הכללית היא לראות בסיעוד בעיה ביטוחית גרידא, שנובעת מן הצורך למצוא מקורות מימון לטיפול הסיעודי באזרח, ולא היא. לסיעוד מספר מרכיבים, והבטחת צורכי האדם הסיעודי לא תהיה שלמה בלי טיפול בכולם.

"סיעוד" כולל גם את האלמנטים הבאים:

1. אבחון וטיפול רפואי - הפיכת אדם לסיעודי עלולה להיות תהליך ניווני מתמשך, ולאו דווקא אירוע מיידי. בתהליך זה דרושה מודעות גבוהה למצבו של החולה, ותגובה מהירה אשר עשויה לשפר את תפקודו ואת איכות חייו. כיום מוטלת האחריות למעקב כזה על החולה ועל משפחתו, שאינה תמיד זמינה או כשירה לכך. עפ"י נתוני משרד הבריאות, כפי שנמסרו לוועדה, כ־%30 מן המטפלים בחולה הסיעודי הם בני משפחתו.

2. טיפול וליווי סוציאלי - חולים סיעודיים רבים הם עריריים, או שמשפחתם אינה מסוגלת לסייע להם. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, העיד בפני הוועדה כי נבנתה לבקשתו תוכנית ביקורים בבית החולה הסיעודי, כדי לבדוק שהוא בחיים, שהוא מטופל ושצרכיו הבסיסיים מתמלאים. הוקצה לכך תקציב, אך לא נמצאה הדרך להבטיח את אמינות הדיווח של המבקרים ואת סדירות ביקוריהם. הסיוע המקסימלי הניתן לאדם סיעודי בבית כיום הוא שלוש שעות יומיות מטפל סיעודי. ביתרת הזמן נופלת האחריות על בני משפחתו.
   

3. סיוע במימוש זכויות האדם הסיעודי - עפ"י נתוני משרד הבריאות, כפי שהוצגו בפני הוועדה, כיום מפוצלת האחריות לאדם הסיעודי בהתאם למצבו:

• "חולה" - באחריות קופת החולים.
• "תשוש" - באחריות משרד העבודה והרווחה.
• "סיעודי בקהילה" - באחריות המוסד לביטוח לאומי.
• "סיעודי מאושפז" - באחריות משרד הבריאות.
• "סיעודי מורכב" - באחריות קופת החולים.

 פיצול כזה לא רק מסבך מאוד את הטיפול בחולה הסיעודי, אלא גם מונע בפועל את מימושן המלא של זכויותיו, משום שחולים רבים ובני משפחותיהם אינם יודעים למי לפנות. רצף טיפולי יכול היה לשפר מאוד את איכות חייו של החולה הסיעודי.

4. בניית מוסדות סיעודיים הולמים והפיקוח עליהם - הציבור נחשף לאחרונה למקרים רבים שבהם הופקר החולה במוסד סיעודי למר גורלו, עד כדי ביצוע מעשים פליליים. פיקוח משרד הבריאות לוקה בחסר, ובעיות שורש, כגון שכרם ורמתם של חלק מהמטפלים במוסדות אלה, אינן מטופלות. אמנם קיימים מוסדות איכותיים שבהם ניתן טיפול הולם לחולה הסיעודי, אך עלותם גבוהה ביותר.

ממצאי הוועדה והמלצותיה בנושא

הבטחת טיפול סיעודי הוגן

1. חקיקה ורגולציה
1. ביטוח סיעודי ממלכתי - הוועדה ממליצה לקדם חוק ביטוח סיעוד ממלכתי. תוכניתו של שר הבריאות יעקב ליצמן, כפי שהוצגה בוועדה )וזכתה לתמיכתם של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, וח"כ איציק שמולי בהופעתם בפני הוועדה( היא התוכנית המתבקשת לעת הזאת. התוכנית צפויה להעניק ביטוח סיעודי בסיסי לכל אזרח בישראל בגובה 3,000-4,000 שקל בחודש, ומימונו באמצעות תוספת של כ־%5.0 למס הבריאות זכה אף לתמיכת נגידת בנק ישראל.  תוכנית כזו, גם אם אינה מספקת פתרון מלא, מבטיחה אמצעים מסוימים לכל אזרח, אשר יחד עם מקורות נוספים העשויים לעמוד לרשותו- יבטיחו לו סיעוד ברמה סבירה. השתתפות בתוכנית כזו אינה כרוכה בתנאי סף כלשהם, והיא תכסה את כלל האוכלוסייה. 
2. .תוכנית לאומית לעידוד בניית מוסדות סיעודיים הולמים - הוועדה ממליצה לקדם תוכנית לאומית לסיעוד ולהשקיע בבניית מוסדות ראויים למתן שירותי סיעוד, תוך פיתוח אמצעי בקרה ופיקוח. הדרך לעשות זאת היא בין היתר במתן עדיפות להפניית תשלומי ביטוח הסיעוד הממלכתי למוסדות כאלה, ובהפניית השקעות חברות הביטוח לבניית נכסים מניבים אלה. איכות הסיעוד חשובה לא פחות ממחירו. כל פעולה אשר תעודד תחרות וריבוי פתרונות סיעודיים צריכה לשים דגש מיוחד על איכות השירות הסיעודי ועל בטיחות החולה וכבודו, ולא רק על מחיר הסיעוד. למשל: מתן רישיון להנפיק פוליסות "סיעוד" יותנה בהתחייבות של חברת הביטוח להשקיע בנכסים אלה. אף כי אין נושא זה חלק ממנדט הוועדה, אנו סבורים כי יש חשיבות עליונה לדאגה לביטחונו של האדם הסיעודי במוסדות אלה, ועל המדינה לנקוט אמצעים ממשיים להבטחתו. 
3. .הכרה בתשלום בגין סיעוד כהוצאה - הוועדה קוראת לממשלה לשקול להכיר לצורכי מס בהוצאות שאדם מוציא בגין תשלומי סיעוד ובגין פרמיית ביטוח סיעודי, במסגרת תקציב שיוגדר, בדרך דומה לנעשה במקרי אובדן כושר עבודה. הכרה כזו תעודד מבוטחים פרטיים ומעסיקים לרכוש ביטוחי סיעוד כחלק מן ההגנה הסוציאלית הכוללת למבוטח ולמשפחתו.
4. .הוועדה סבורה שיש לצמצם את הטלת עול האשפוז הסיעודי על ילדי המבוטח, ולבטל את מבחן ההכנסה שלהם. 
5. .ריכוז ופישוט הטיפול בחולה הסיעודי - הוועדה סבורה שיש לרכז את כלל הטיפול בחולה הסיעודי, מהתגלות הסימפטומים הראשונים ועד לאשפוזו, בידי גורם אחד שבידיו  ירוכזו התקציבים, האחריות והסמכויות מכל הגורמים המטפלים בכך היום: קופות החולים, משרד העבודה והמוסד לביטוח לאומי. הפקדת כלל הסמכויות בידי גורם אחד תפשט את התהליך, תמנע "נפילה בין הכיסאות" ותביא למיצוי מיטבי של זכויות החולה הסיעודי. הפקדת האחריות בידי גוף מתכלל, אשר יעמוד בדרישות תחרותיות מחמירות, עשויה לעודדו לטפל מוקדם ככל האפשר בחולה הסיעודי, ובכך להימנע מהכורח באשפוזו בעתיד.
6. .שקיפות - הוועדה ממליצה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לחייב את חברות הביטוח לפרסם את שיעור ההחזר לציבור )Ratio Loss )מתוך פרמיות הסיעוד שהן גובות. בקביעת דרך החישוב תורה הרשות לחברות הביטוח לנטרל את הסכומים השונים שהן כוללות בעלויותיהן ושאינם תשלומי סיעוד ישירים. הוועדה ממליצה גם לקבוע בפוליסות הסיעוד שיעור Ratio Loss מינימלי שמעבר לו יחויב המבטח להחזיר לציבור המבוטחים כספי פרמיה.
7. .שיפור תהליך יישוב התביעות - הוועדה ממליצה לנתק את הקשר בין חברת הביטוח המבטחת ובין הגוף המעריך את חומרת מצבו הסיעודי של המבוטח. הוועדה סבורה שניתן להקים טריבונל שיכלול גורמים אלה לצורך יישוב תביעות סיעוד מחוץ לכותלי בית המשפט.
8. .פישוט הגדרת מהות הסיעוד - הוועדה קוראת לרשות שוק ההון לפעול, בהשתתפות חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי, נציגי סוכני הביטוח העצמאיים ונציגי משרד העבודה והרווחה, לצורך מציאת הגדרה חדשה, פשוטה ואחידה של מהות הסיעוד, דרגתו ובדיקת זכאות החולה לפיצוי. לאחר קביעת הגדרות אלה, תפרסם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון את אמצעי האכיפה והעיצומים שיושתו על מבטח שלא יפעל לפיהן.

2. אחריות חברות הביטוח

1. .פיתוח מוצר סיעודי חדש - בשנים האחרונות נטו חברות הביטוח )לאחר שנכשלו במכירת ביטוחי סיעוד מסוג "פרט"( לבחור בדרך הקלה של עריכת ביטוחים קבוצתיים אשר מחירם נמוך מאוד, אך גם ערכם הביטוחי נמוך )משך זמן הפיצוי, הבטחת המשכיות הביטוח, הענקת ביטוחיות - insurability - לעוזב הקבוצה(. חברות הביטוח, בסיוע רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון חייבים לשקוד על פיתוח מוצר סיעודי בר השגה, שיעניק למבוטח רובד שני )מעבר לביטוח הממלכתי( ראוי במחיר סביר.

2. .הרחבת מוצרי ביטוח קיימים לסיעוד - ניתן להפוך חלק נכבד מפוליסות הביטוח הקיימות (שנמכרו למבוטחים) לפוליסות המבטיחות גם פיצוי סיעודי, וזאת באמצעות הרחבת מקרה הביטוח המוגן במסגרת אותה פוליסה גם לאירוע "סיעוד".

   לדוגמה:

   הפיצוי במקרה סיעוד. בתום תוקף הביטוח (בד"כ בגיל הפרישה של המבוטח) יהפוך • הרחבת ביטוח אובדן כושר עבודה למקרה סיעוד: הארכת תוקף הכיסוי והגדלת כיסוי אובדן כושר העבודה לכיסוי סיעודי.

   ביטוח חיים יוכל למשוך סכומים חודשיים )למשל: %2 מגובה הכיסוי הביטוחי למקרה • הקדמת תשלום )Acceleration )של סכום למקרה מוות - חולה סיעודי שיש לו פוליסת מוות( לטובת הוצאות הסיעוד שלו.

3. .שימור והרחבת הביטוח הסיעודי בקופות החולים - יותר מארבעה מיליון חברים מבוטחים כיום בביטוח סיעודי במסגרת קופות החולים. מחיר הביטוח כמו גם רמת הטיפול בו, סבירים, והוועדה ממליצה לשמרם, כחלק מן הרובד הבסיסי של הביטוח הסיעודי בישראל.

4. שיפור מערך אישור התביעות - כמתואר לעיל, לחברת הביטוח אינטרס כלכלי שלא לאשר תביעה סיעודית מסיבות רבות, וביניהן "הסיכון הדינמי". בפני הוועדה הובאו נתונים שלפיהם התחושה בציבור היא שלעתים קיים חוסר נכונות מצד חברות הביטוח לממש את זכויות המבוטחים בפוליסה. איננו טוענים כי כך נוהגות כל החברות ובכל המקרים, אך דווקא במקרי סיעוד - בשל מורכבותם - יש צורך בתהליך שקוף והוגן יותר של אישור תביעת המבוטח. גופים מקצועיים, יחד עם גופים ציבוריים האמונים על טובת הציבור, יכולים לשמש גורמים אובייקטיביים בפיקוח על תהליך שקוף מסוג זה שחברות הביטוח יקבלו על עצמן לקדם.

3. הבטחת ביטחונו של האדם הסיעודי 
   הגם שהדבר אינו בתחום מנדט הוועדה, הוועדה ממליצה לקבוע תנאי סף שיבטיחו כי המטפלים בקשיש הסיעודי יהיו בעלי:
   1. הכשרה מינימלית.
   2. רישוי מתאים.
   3. שכר מינימלי.
   4. מינוי קצין ציות שתפקידו לוודא קיום כל הוראות אלה.

מתוך המבוא לדו"ח- 

"הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח" החלה את פעילותה ב־2016.5.4 .הוועדה קיימה 22 ישיבות, שהיו פתוחות לקהל ולכלי התקשורת. הוועדה פרסמה פעמיים קול קורא לציבור הרחב להשתתף בדיוני הוועדה, שבו נאמר בין השאר: 

"ביוזמת לשכת סוכני הביטוח, הוקמה באחרונה הוועדה הציבורית לבחינת ענף הביטוח 2030. "מטרות הוועדה הציבורית לדון בהתפתחות ענף הביטוח והמגמות העתידיות בו, ומהן לגזור תפיסה עדכנית של סוכן הביטוח העתידי.  "דיוני הוועדה יהיו פתוחים לציבור ולתקשורת. סדר היום של הוועדה יפורסם מראש. "הוועדה רואה חשיבות רבה בשמיעת עמדות הציבור הרחב ומזמינה בזאת את כלל הציבור יחידים ותאגידים, עוסקים בענף הביטוח ושאינם עוסקים בו( לפנות ולהעביר אליה מידע או עמדה אשר עשויות לתרום לעבודתה".

הוועדה זימנה את מרבית הפונים, ובמקרים אחדים, שבהם לא יכלה הוועדה לזמן את הפונים, קיבלה את עמדותיהם בכתב. הוועדה הזמינה אישים רבים מישראל ומחו"ל, בעלי עמדה והשפעה בענף הביטוח, כדי לשמוע את דעתם.

הצורך בהקמת הוועדה ענף הביטוח הוא מן הענפים הגדולים במשק, המנהל יותר מטריליון שקל מכספי הציבור. השפעתו רבה על כל תחומי החיים והכלכלה בישראל. הענף עובר שינויים מהירים שהם פרי רגולציה ענפה, פיתוח טכנולוגי, תופעות בכלכלה העולמית, שינויים בתוחלת החיים, שיפור בתחלואה ועוד. למרות חשיבותו, השינויים והטלטלות הרבות שהוא חווה כיום, לא נערך עד היום דיון ציבורי משמעותי בעתיד הענף ובשאלת תרומתו לרווחת הציבור בשנים הבאות. הוועדה הוקמה בין השאר כדי למלא חלל זה, וליצור זירה שבה יתנהל סיעור מוחות רחב ופתוח ובה יידונו ההתפתחויות והשינויים העוברים על הענף. הניסיון לחזות ולעצב את פני עתיד ענף הביטוח מאפשר לכל הגורמים הקשורים אליו להיערך לקראת העתיד בצורה מיטבית.

נושאים שבהם התמקדה הוועדה

דיון בעתיד ענף הביטוח מתפרש מטבע הדברים על קשת רחבה של נושאים, שבכולם חשיבות ועניין לציבור. העדויות ששמעה הוועדה היו מגוונות ומהיבטים שונים של החברה, הממשל, הטכנולוגיה והצרכן בישראל, בהשוואה לנעשה בעולם. הוועדה התמקדה בטובת הצרכן ובתועלת שיפיק מן ההתפתחויות והשינויים בענף חשוב זה. הוועדה בחנה בין השאר אם "קולו של הצרכן" נשמע כראוי ומובא בחשבון בשיקוליהם של השחקנים השונים בעת היערכותם לשינויי העתיד.

מתוך מגוון הנושאים שנידונו בפני הוועדה, ומתוך עניינה של הוועדה בתועלת שענף הביטוח אמור להביא לציבור, בחרנו לסכם את עמדותינו והמלצותינו בחמישה היבטים מרכזיים של ענף הביטוח:

• הטיפול במשבר הפנסיה בישראל
• הבטחת טיפול סיעודי הוגן
• שיפור השירות של חברות הביטוח
• תפקיד הממשל בעיצוב עתיד ענף הביטוח
• עתיד סוכן הביטוח

להלן עיקר מסקנותיה:

יצירת הפרדה בין הפיקוח על חברות הביטוח והשמירה על יציבותן, לבין רשות חדשה שתכליתה תהיה הגנה על החוסכים, הקמת בית משפט ליישוב תביעות, הקדמת גיל היציאה לשוק העבודה או תחילת הלימודים האקדמיים ובכלל זה לחסכון הפנסיוני, חזרה למדיניות של הענקת רשת בטחון למוצרי הפנסיה באמצעות הקצאת אג״ח מיועדות (בשיעור גבוה מהנוכחי), העלאת קצבאות הזקנה, מנגנוני פרישה גמישים ודיפרנציאלים ושינוי גיל הפרישה, פתיחת שוק הביטוח לתחרות מחו"ל תוך מתן אפשרות לחברות זרות להכנס לארץ...

ניתן גם למצוא את הדו"ח בקישור הזה ובצרופה